יום רביעי, סקירה: אדמס הקטן, מאוד הארי פוטר

קוראים לה יום רביעי, היא מתבגרת כהה מאוד ונוטה יותר להשאיר מאחור את שם המשפחה הכבד שהיא נושאת. זה שהונצח על ידי טים ברטון בסדרת נטפליקס הראשונה שלו היא דמות שיש לה מעט מאוד אדמס. מבחינה פורמלית היא דומה לגלגולים הקודמים שנראו בקולנוע ובטלוויזיה: היא מתלבשת אך ורק בשחור-לבן (אכן, היא אלרגית לצבעים), תמיד לובשת צמות, יש לה אויר סוער והומור שחור. בהשוואה לעבר זה שסיפר ברטון הוא יום רביעי אנושי מאוד, הוריד לתוך העכשווית מתבגר נורא.

יום רביעי הוא מתבגר וקסום, אבל אדמס הקטן

לסדרת הטלוויזיה של נטפליקס המוקדשת ליום רביעי Addams יש גם מסגרת בית ספרית מעולה, המאפשרת לך להפריד אותה בקלות משאר המשפחה (לא נכלל ביד), ולפעמים לגרום לאחרים להופיע דמויות משפחת אדמס, כמעט ככוכב אורח.

זה לא שם היסטוריה משפחתית של אדמס, אבל זה של יום רביעי: נער שנאלץ בשל עודפים קודמים להפסיק ללמוד בתיכון רגיל ולהירשם לאקדמיית Nevermore היוקרתית, המאכלסת מנודים כמוה.

The Nevermore הוא בית ספר שהוא יותר ממיוחד, קסום: בתולות ים, אנשי זאב, אנשים חסרי פנים מסתובבים במסדרונותיו. אפילו רביעי מגלה שיש לה סוג של כוח קסום, כמו גם מוניטין שקודם לה. אביה גומז ואמה מורטיסיה למעשה השתתפו ב- Nevermore והיו מעורבים בעובדות לא ברורות שבתם תצטרך לחקור.

ניכר שמי שכתב והפיק את סדרת נטפליקס ביום רביעי חשב בעיקר על קהל הצעירים והמתבגרים. בנוסף להרהור בנפלאות הרצח והחושך, רביעי מוצא את עצמו עושה הספירות של געגוע בגיל ההתבגרות מקושרת לחברים, לבית הספר ולקראקים ראשונים, אבל מנקודת מבטה של ​​מנודה, אינטליגנטית ועצמאית, בדרכה נאמנה לעצמה וליקרים לה.

רשימת המוצרים שיום רביעי מסתכל עליהם באופן ישיר פחות או יותר היא אינסופית: ריברדייל להקניטות מתמשכת של הציבור על סדרת הרציחות הבלתי מפוענחות נחקר על ידי הגיבורה, סברינה עבור ה שילוב של קסם (שחור) והתנגשויות מתבגרים, מבלי לשכוח את הארי פוטר וכל דרמת נוער עם תפאורה קסומה.

לכן זה יכול להיות נעים למי שאוהב אווירה מהסוג הזה, בתנאי שהם מקבלים את שני התנאים שמציבה הסדרה. הראשון הוא של תשכחו מהאדמס המיושן, חסר כבוד, מחוץ לזמן ואפילו קצת איקונוקלסט. הגרסה הזו של המשפחה הגותית ביותר בדמיון האמריקאי מצמצמת את הילת המקאברי שאופפת אותה למעט יותר מחומר פשוט לבדיחות יעילות. קצת מביך לגלות, למשל, שביום רביעי הזה היא מאוד לחוצה מהאפשרות שאביה היה מעורב ברצח, כשבעבר זה היה מרכיב נוסף של הערצה לגומז עבורה.

יום רביעי הופך ליצור של טים ברטון

התנאי השני לאהוב את יום רביעי הוא לקבל שסדרת נטפליקס זו, כמו לוק אנד קי וכל כך הרבה אחרות לפניה, יוצרת התאמה המיועדת בעיקר לבני נוער החל ממקור (קומיקס ואחרים) שלפעמים יש לו הרבה יותר גוונים מבוגרים.

אם אתה נער כבר זמן מה, לא יהיה לך קשה לנחש מי הם הנבלים האמיתיים של הסיפור, הרבה לפנייום רביעי האימפולסיבי בגילומה של ג'נה אורטגה. השחקנית עושה את שלה והופכת לאמצעי הקל שבאמצעותו ברטון הופך אותה, לפחות חזותית, ליצור ברטוניאני טהור, אינטליגנטי, חריף ורגישה בדרכה.

אולם חבל שנשאר מעט מאוד לכיוון סדרת ההשראה והמגע של "אמן הגותי". קשה לנחש את נוכחותו מאחורי המצלמה: ביום רביעי הקרוב אחד העוקבים שלו יכול היה מאוד לביים אותה.